ברולו, אחד היינות האיטלקיים היוקרתיים ומומלצים ליישון עם היסטוריה ארוכת שנים. דוגמה קלאסית לסינרגיה בין זן, במקרה הזה נביולו ואזור גידול, במקרה הזה פיימונטה, צפון איטליה.

הזן נביולו גדל בארצות נוספות ברחבי העולם, אך יין ברולו יכול להגיע אך ורק מ Barolo DOCG ומיוצר תחת בקרת האיכות הקפדנית ביותר באיטליה, הכוללת בין היתר את ההגדרות הבאות:

–   היין מיוצר מ 100% נביולו, שגדל על צלע גבעות במחוז פיימונטה. בדומה לשמפניה, שיכולה לשאת את שמה רק אם הגיעה משמפיין בצרפת, כך גם ברולו יכול להגיע אך ורק מהמחוז הנושא את שמו. ובהקפדה יתרה, קיימת בקרה איטלקית נוספת המחלקת את האזור של פיימונטה ל 11 קהילות המייצרות יין ברולו בדירוגים שונים.

–   היינות מחויבים בתקופת יישון של לפחות שנתיים בחביות עץ אלון ושנה נוספת בבקבוק. יינות הריזרב מחויבים בתקופת יישון של חמש שנים שמתוכן שלוש שנים בחביות עץ אלון. בשני המקרים יש מגבלה של מינימום 13% אלכוהול.

לזן נביולו יש עדויות מוקדמות מהמאה ה13, אך השם ברולו החל להופיע על תוויות רק מאמצע המאה ה – 19, במקביל לתחילת השימוש בבקבוקי זכוכית באזור פיימונטה.

מלחמות הברולו – The Barolo War

לפי הגישה המסורתית, ברולו הוא יין המיוצר בתהליך איטי ויציב, שעלול לקחת גם יותר מ 10 שנים עד ריכוך ומוכנות לשתייה. בסביבות שנות ה 70 קהל צרכני היין הכתיב סגנון יין נגיש, פירותי, עם טאנין נמוך. יינות צעירים שאינם צריכים תקופות יישון ארוכות. מגמה שיצרה בעיה לזן הנביולו, העשיר בחמיצות וטאנין.

באופן טבעי, התעוררה תנועה במחוז של יצרנים ששאפו לייצר ברולו מתוק יותר שיענה לדרישות הצרכן ונוצר פילוג בין "השמרנים" ל"מודרנים"/ "מרדנים". חוסר ההסכמה בין הפלגים פרץ את גבולות האזור והוויכוח הדרמטי זכה לשם "מלחמות הברולו". ה"מרדנים" מצאו דרכים מכניות להאיץ את תהליכי הייצור וקיצור פרקי היישון, שהניבו יינות רכים יותר עם טאנין עדין וגוון צבע חיוור יחסית לגישה ה"שמרנית", שלפיה יינות אלה אינם יינות ברולו אמיתיים.

השיטות השונות מייצרות יינות שונים מאוד שזוכים לכבוד כך או כך. וכיאה לסיפור המלווה יין עוצמתי, נעשה סרט דוקומנטרי אודות מלחמות הברולו שנקרא: Barolo Boys: The Story of a Revolution, המספור בקולו של ג'ו בסטיאניץ.

היופי בייצור של יינות ברולו מגיע בעיקר מהמיקום המופלא ובכך מהביטחון בטבע: האדמה, כמויות הגשם, הטמפרטורה, שעות חשיפה לשמש – כל האלמנטים שלא ניתנים לשליטה ומשחקים תפקיד קריטי בהבדל בין בצירים. הארומה של נביולו משתנה על פני סקלה רחבה בין שוקולד, מנטה, תותים, אקליפטוס וורדים. היינות מאופיינים בגוף עוצמתי ומלא ועשירים בטאנין וחמיצות. צבעם נע על מנעד אדמדם בהתאם לגיל. נוכחותו החזקה מאפשרת התאמה לאוכל עמוק טעמים בשרי או מעולם הפטריות. פרופיל הטעמים ינוע בין עלי ורדים לדובדבן, קינמון לפלפל לבן וככל שהיין מתיישן, עם הגיל מתעצמים טעמים של שוקולד וליקריש.

למרות כינויי הבומבסטי, מלך היינות, והעובדה המוכחת שפוטנציאל היישון שלו הינו מהגבוהים בקרב היינות האיטלקיים, זהו אחד היינות היחידים שנותן את תמורתו גם כפריט אספנות וגם כיין שניתן לשתות הערב.

רוצים לטעום? נסו את הברולו הזה: https://www.devine.co.il/ilpoeta-barolo.html