האם אי פעם ישבת במסעדה, ורצית סוג יין ספציפי, אך לא ידעת איך לתאר את מה שאת/ה מחפש/ת למלצר? ללמוד איזה יין להזמין במסעדה זה קל כל עוד יודעים את תשעת סוגי היין העיקריים.

לפי המסורת יש 2 דרכים לחשוב על יין: לפי זן הענב (סוביניון בלאן, מרלו, שיראז), או לפי איזור הגידול (צרפת, איטליה, ישראל) ולמרות שזאת דרך נכונה להסתכל על יין, לכאלו שרק מתחילים להבין ביין, היא לא כל כך פרקטית ומהירה. לאלו שמתחילים ללמוד, או אפילו לאלו שמבינים ביין, ורוצים להתאים את היין למצב רוחם, כדאי ללמוד את תשעת סוגי היין, כי כל יין מתאים לאחת מתשע הקטגוריות הבאות:

1. יין אדום כבד
2. יין אדום בינוני
3. יין אדום קליל
4. יין רוזה
5. יין לבן עשיר
6. יין לבן מרענן
7. יין לבן חצי יבש
8. יין קינוח
9. יין מבעבע

יין אדום כבד:

יינות אדומים כבדים בדרך כלל מתאפיינים ברמת אלכוהול גבוהה, עפיצות מורגשת, גוף כבד, וטעמי פירות ואדמה מורגשים. יינות אלו הם יינות עוצמתיים, שמתאימים היטב לאוכל שומני ומתובל.

יין אדום בינוני:

אלו היינות שהכי מתאימים לאוכל. לא עוצמתיים מדי, אך לא חלשים. שימו לב, היינות האלו בדרך כלל משתנים מאיזור לאיזור. מרלו צרפתי, ומרלו קליפוני יהיו מאוד שונים אחד מהשני (בגלל האדמה, מזג אוויר ותנאי גידול).

יין אדום קליל:

יינות אדומים קלילים הינם יינות אהובים גם על ידי אספני יין וגם ע"י חובבי יין מתחילים. יינות עם גוף קל, עפיצות נמוכה, ארומות נעימות וניחוחות של פירות אדומים. מוגש בכוס גדולה ורחבה שנותנת לארומות להתפתח בכוס.

יין רוזה:

רוזה הוא יין בין לבן ואדום, אך מתנהג לרוב כמו יין לבן ומוגש מצונן. יש לו מוניטין של יין מתוק, למרות שרוב הרוזה שבשוק הינו רוזה יבש. יין מצוין לקיץ, ופופולרי מאוד באיזור הים התיכון.

יין לבן עשיר:

יינות לבנים עשירים בדרך כלל מיושנים כמו יינות אדומים- בחביות לזמן יותר ארוך מהרגיל ליין לבן- כך שהיין מקבל טעם עוצמתי, של וניל, קוקוס ותבלינים. היין הלבן העשיר גם עובר בדרך כלל תהליך תסיסה מלולקטית- תסיסה שנייה שהופכת את  החומצה לחומצה לאקטית שמתבטא בטעם חמאתי ועשיר יותר. אלו יינות לבנים שאפשר ליישן לזמן ארוך יותר מיינות לבנים אחרים, אך בדרך כלל כדאי לשתות אותם תוך 3-4 שנים.

יין לבן מרענן:

יין לבן מרענן הוא פירותי, קריספי ואלטרנטיבה טובה לבירה קרה בים. יין זה הוא קייצי, ועדיף לשתות אותו תוך שנה- שנתיים משנת הבציר, כדי לשמר את טעמי הפירות.

יין לבן חצי יבש:

יינות לבנים חצי יבשים ממלאים את הכוס בניחוחות נעימים ופרחוניים ואת הפה במתיקות נעימה. בין היינות הכי מפורסמים בעולם נמצא הריזלינג הגרמני בבקבוק הכחול.

יין קינוח:

יינות קינוח נופלים ל 2 קטוגוריות: יינות מחוזקים, ויינות בציר מאוחר. כשמכינים יין קינוח מחוזק, רוצים לשמר את טעמי הפירות וכמות הסוכר שקיימת בענבים בזמן הבציר, ועוצרים את התסיסה מוקדם ומחזקים את היין עם ברנדי ענבים, כך שהיין מגיע לרמת אלכוהול של 17% עד 20%+. יינות בציר מאוחר עשויים קצת אחרת, והבציר נעשה בסוף העונה, ממש לפני שהענבים הופכים לצימוקים ורמת הסוכר בענב גבוהה מאוד. מעבירים את הענבים דרך תהליך התסיסה הרגיל, אך עוצרים את התסיסה כשהיין מגיע לרמת האלכוהול הרצויה (12-14%), אך בגלל כמות הסוכר בתחילת התסיסה, היין נשאר מתוק.

יינות קינוח בדרך כלל שותים בכוס קטנה, בכמויות קטנות יותר.

יין מבעבע:

יין מבעבע עשוי בכל מני דרכים, אך לרוב היין עובר 2 תסיסות- אחת להפוך את המיץ ליין ואחת להוסיף את הבועות. יינות מבעבעים יכולים להיות לבנים, ורודים, ולפעמים גם אדומים. גם המתיקות יכולה להיות שונה, אבל תמיד מומלץ לשתות אותם קר. יינות מבעבעים תמיד היו ידועים בתור יינות חגיגה, מישהו פעם אמר לי שאירוע מיוחד תמיד יהיה מיוחד, אך ערב רגיל יכול להפוך לערב מיוחד עם בקבוק שמפניה.

 לכתבה באנגלית